משרד עורכי דין

לייעוץ חייגו: 077-7277983

לייעוץ חייגו: 077-7277983

רוצים שנחזור אליכם? שלחו פרטים כאן:

הודעתך נשלחה!
אנו ניצור איתך קשר בהקדם.

מדריכים משפטיים

מידע משפטי שימושי

מדריכים משפטיים

במדור זה ניתן למצוא מידע משפטי רב ועצות שימושיות בנושאים מגוונים, אולם המידע המפורט להלן הינו כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בפני עורך דין.

לייעוץ משפטי מפורט ומדוקדק בנושא המבוקש או בכל נושא אחר ניתן להתקשר לטלפון 077-7277983 או למלא את טופס הפנייה מימין.

תקציר הלכות דיני עבודה

פיצויי פיטורים

ככלל הזכאות הינה במקרה של פיטורי העובד לאחר 12 חודשי עבודה אצל מעביד אחד.

אם פיטורי העובד נעשו סמוך לתום שנת העבודה הראשונה (לדוגמא בחודש העבודה ה-11) קובע החוק מעין חזקה ולפיה פיטורי העובד נעשו על מנת להימנע מתשלום פיצויי פיטורים ועל כן יחוייב המעביד בתשלום פיצויים, אלא אם כן יוכיח אחרת. (דהיינו שהפיטורים נבעו מסיבות ענייניות).

בנסיבות מסויימות התפטרות עובד נחשבת כפיטורין לעניין הזכאות לפיצויים ובין השאר במקרים הבאים:

  • התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות בהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו (סעיף 11 לחוק)
  • התפטרות של עובד לנוכח מצב בריאותו או מצב בריאות של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות (סעיף 6 לחוק)
  • היה עובד מועבד על פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לענין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעביד לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לענין חוק זה, כאילו התפטר הצעת המעביד צריכה להימסר לפחות 3 חודשים לפני תום התקופה
  • התפטרות הורה, תוך 9 חודשים לאחר הלידה, לצורך הטיפול בילד
  • התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות ובלבד ששהתה שם לפחות 60 ימים קודם להתפטרות
  • עובד שעבודתו נפסקה מחמת פטירה או פשיטת רגל של מעבידו (ובמקרה של תאגיד - בעת פירוק או מחיקה) זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר
  • עובד שהתפטר עקב העתקת מקום מגוריו לרגל נישואיו וכיו"ב ועל פי התנאים הקבועים בחוק ובתקנות אשר הותקנו לפיו
  • פטירת עובד מזכה את שאיריו בפיצויים

שיעור הפיצויים הינו משכורת חודש לכל שנת עבודה. חלק של שנה לאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים.

לענין חישוב גובה פיצויי הפיטורים - במידה והשכר האחרון הופחת זמנית או לתקופה מסויימת – הפיצויים יחושבו לפי גובה השכר לפני ההפחתה כאמור.

הודעה מוקדמת

על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן:"החוק") מעביד המבקש לפטר עובד או עובד המבקש להתפטר מעבודתו חייבים ליתן הודעה מוקדמת על פי החוק.

עובד במשכורת זכאי להודעה של 6 ימים בגין 6 חודשי עבודה ראשונים, והחל בחודש השביעי זכאי להודעה מוקדמת של 2.5 ימים בגין כל חודש החל כאמור מהחודש השביעי עד לתום השנה הראשונה. לאחר שנת עבודה ראשונה - זכאי העובד להודעה מוקדמת של 30 ימים.

האמור יחול גם על חובת הודעה של עובד למעביד בעת התפטרות מעבודה.

עובד בשכר זכאי במהלך השנה הראשונה להודעה של יום בשנה לכל חודש עבודה. במהלך שנת העבודה השניה - 14 ימים בתוספת של יום לכל 2 חודשי עבודה בשנה זו. בשנת העבודה השלישית - 21 ימים בתוספת יום לכל 2 חודשי עבודה בשנה זו. לאחר שנת העבודה השלישית - 30 ימים.

האמור יחול גם על חובת הודעה של עובד למעביד בעת התפטרות מעבודה.

מעביד יכול להודיע כי אינו רוצה בהמשך עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת כולה או חלקה - ובלבד שהמעביד ישלם לעובד בפועל את הסכומים הרגילים המגיעים לו כאילו עבד העובד באותה תקופה.

מעביד או עובד שלא נתנו הודעה מוקדמת - דינם קנס בגובה השכר הרגיל לאותה תקופה בגינה לא ניתנה ההודעה כאמור.

מעביד יתן לעובד בסיום עבודתו אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד. את ההודעה יש ליתן לכל המאוחר תוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום 7 ימים מיום דרישת העובד בכתב – לפי המועד המוקדם ביניהם, שאם לא כן ישא המעביד בקנס.

דמי הבראה

הזכאות לדמי הבראה הינה לאחר השלמת שנת עבודה מלאה (12 חודשים).

מכסת ימי ההבראה נקבעת על פי ותק העובד. צו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה קובע את מכסת הימים (אם לא נקבע אחרת בהסכמים קיבוציים שבתוקף) וכדלקמן:

 

תקופת הותק בעבודה מכסת ימי החופשה לשנה
עובד בנסיון ולא יותר משנת עבודה אחת במפעל: 5 ימים
מהשנה השניה ועד השנה השלישית: 6 ימים
מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית: 7 ימים
משנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה: 8 ימים
מהשנה השש עשרה ועד לשנה התשע עשרה: 9 ימים
מהשנה העשרים ואילך: 10 ימים

עובדים במשרה חלקית - ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה. מחיר יום הבראה במגזר הפרטי נכון ליום 1/7/05 - 307 ₪. במגזר הציבורי החל מיוני 05 - 347 ₪.

דמי ההבראה ישולמו בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) אלא אם כן קיים הסכם או נוהג אחר במקום עבודה מסויים.

היעדרות בשל חל"ת (חופשה ללא תשלום) וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד לא תובא בחשבון לעניין חישוב הזכאות לדמי הבראה. תקופת חופשת לידה על פי חוק תובא בחשבון לענין הזכאות לדמי הבראה.

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיום עבודתו וזאת לתקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, וזאת אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור תקופה זו במהלך עבודתו.

חופשה שנתית

אורך החופשה הינו לפי המפורט להלן:

 

תקופת הותק בעבודה מכסת ימי החופשה לשנה
עבור כל אחת מ - 4 השנים הראשונות: 14 ימים
עבור השנה החמישית: 16 ימים
עבור השנה השישית: 18 ימים
עבור השנה השביעית: 21 ימים
מהשנה השמינית ואילך: יום נוסף בגין כל שנת עבודה עד ל-28 ימים סה"כ

הימים המפורטים להלן לא ייחשבו כחלק מימי החופשה:

  1. בהם שירת העובד שירות מילואים
  2. ימי חג בהם לא עובדים על פי חוק או נוהג/הסכם
  3. ימי חופשת לידה
  4. היעדרות מחמת תאונה או מחלה
  5. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם
  6. ימי שביתה או השבתה
  7. ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על 14 ימים ובמידה שעלו

החופשה תהיה רצופה. ניתן לחלקה ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה לפחות בן 7 ימים רצופים.

על פי החוק לא ניתן לצבור חופשה, אולם רשאי העובד בהסכמת המעביד לקחת חופשה של 7 ימים ואת יתרת הימים ניתן לצרף לחופשה ב-2 השנים הבאות.

המעביד חייב לשלם לעובד בימי החופשה סכום השווה לשכרו הרגיל של העובד (דמי חופשה).

דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו אילו לא יצא לחופשה והמשיך לעבוד.

דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה- דינם לכל דבר כדין שכר עבודה.

על פי החוק מעביד חייב לנהל פנקס חופשה שבה יירשמו הפרטים הבאים:

  1. שם העובד, שם האב, שם משפחה
  2. מס' זהות
  3. תאריך התחלת העבודה
  4. מועד החופשה שניתנה
  5. דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום
  6. תאריך בו חדל העובד לעבוד
  7. פדיון החופשה ששולם ומועדו

הלנת שכר

שכר מולן מוגדר בחוק הגנת השכר כ-"שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע".

"היום הקובע" מוגדר כ- היום התשיעי שלאחר מועד תשלום שכר העבודה לפי סעיפים 9,10,11,1314,16 לחוק לפני הענין.

המועד לתשלום שכר חודשי הינו עם תום החודש בעדו משולם השכר (ס' 9 לחוק).

המועד לתשלום שכר למי שהפסקה עבודתו - הינו המועד הרגיל שבו היה משתלם שכרו אילו המשיך בעבודתו.

לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין האפשרויות הבאות:

  1. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר – החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן
  2. הפרשי הצמדה מהיום שבו אמור היה להיות משולם השכר ועד לתשלום המלא בפועל בצירוף 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי הצמדה בעד כל חודש כאמור. בעד חלק מחודש תשולם התוספת של 20% באופן יחסי

דינו של פיצוי הלנת שכר יהיה כדין שכר עבודה.

חשוב !!! התיישנות - הזכות לקבלת פיצויי הלנת שכר מתיישנת אם לא הוגשה תביעה לבית דין לעבודה תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן או תוך 60 ימים מהיום שבו קיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי - לפי המוקדם שבין המועדים.

בית הדין לעבודה - סדרי דין

מקום השיפוט - את התביעה יש להגיש לבית הדין לעבודה המוסמך, על פי הקבוע בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

תביעות לשכר עבודה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, וכיו"ב יוגשו לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה.

התובע לצרף לכתב התביעה רשימת מסמכים (בין אלו המצויים ברשותו ובין אלו שאינם ברשותו). מסמכים המצויים ברשות התובע יצורפו ויוגשו לבית הדין עם הגשת התביעה

את כתב התביעה יש להגיש למזכירות בית הדין במספר עותקים מספיק לשם המצאתו לכל אחד מבעלי הדין.

על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה ניתן לערער לבית הדין הארצי תוך 30 ימים ממועד השימוע או ההמצאה בהיעדר שימוע.

ככלל בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות הרגילים למעט מקרים מסויימים.

בכל ענין בסדר דין אשר אין לגביו הוראה בחוק בית הדין לעבודה או בתקנות ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לשם עשיית משפט צדק.

פסק דין של בית דין לעבודה דינו כפסק דין של בית משפט וניתן לממשו ולאכפו באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

הערה: המידע המפורט לעיל הינו מידע כללי בנושא "תקציר הלכות דיני עבודה" ואינו בא להחליף את הוראות החוק והתקנות הרלוונטיים. כמו כן, המידע אינו בא ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי בפני עו"ד. במקרה של אי התאמה עם הוראות החוק/תקנות האמור בחוק/תקנות הוא הקובע. מידע שימושי זה ניתן כשירות לתועלת גולשי האתר וזאת בכפוף לתנאי השימוש באתר.

מבזקים אחרונים

הקמת חברה במסלול מהיר

הקמת חברה במסלול מהיר

רשם החברות פתח מסלול לרישום חברה במסלול מהיר. הקמת החברה במסלול זה מתבצעת במהירות עבור חברת יחיד, דהיינו שבעל המניות הוא גם הדירקטור היחיד של החברה.

פירוק חברה במסלול מקוצר

פירוק חברה במסלול מקוצר

הליך פירוק חברה מרצון במסלול מקוצר מיועד לחברות יחיד בלבד, שבהן בעל המניות היחיד הוא גם הדירקטור היחיד בחברה.